רומניה

פעילות איל"ר ברומניה

רומניה חוקקה כמה חוקים העוסקים בהשבת נכסי דלא ניידי קהילתיים ופרטיים שהוחרמו, אולם יישומם התבצע בקצב אטי להחריד. טרם השואה חיו ברומניה כ-825,000 יהודים, בעוד שכיום מתגוררים במדינה כ-11,000.

נושאים קשורים

WJRO Position Paper on Romanian Law No 165-2013

נכסים קהילתיים

סוגיית השבת נכסי דלא ניידי פרטיים מוחרמים אשר נמצאו בעבר בבעלותם של ארגונים, של מוסדות דתיים או של מיעוטים מנוהלת באמצעות כעשרים חוקים תקפים, צווים, צווי חירום והחלטות של הממשלה. ב-1997 הקימו הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FEDROM) ואיל"ר את קרן קריטטאה, אשר נטלה את האחריות להכנתן ולהגשתן של תביעות עבור נכסים מוחרמים אלה, וניהול נכסים שיושבו או פיצויים הקשורים בהם. בסיכום הגישה פדרציית קריטטאה לרשות הלאומית 1,980 תביעות להשבת רכוש (ANRP). הליך התביעות סובל מכמה בעיות: חלקן כוללות פגמים חקיקתיים, לרבות העובדה כי לא מוענק כל פיצוי בגין נכסים שנהרסו או נכסים מסוימים אשר עברו שינוי, והערכת שוויים של הנכסים אינה מתבססת על ערכם בשוק; בעיות אחרות נוגעות לעיכובים משמעותיים בפתרון תביעות, במידה רבה כתוצאה מקשיים בהשגתם של מסמכים רלוונטיים, גישה מוגבלת לארכיונים ורמת ההוכחות הגבוהה הנדרשת.

החקיקה שהועברה ב2016 מבהירה את הזכויות של קרן קריטאטה ל55 נכסים קהילתיים יהודיים – כגון בתי ספר וארגוני חברא קדישא -שהתאגדו בנפרד מהקהילות היהודיות המרכזיות לפני השואה. בנוסף, החקיקה פותרת בעיה טכנית שעיכבה 40 תביעות של קרן קריטאטה לגבי נכסים שהקהילות היהודיות נאלצו “לתרום״ לממשלה בעידן הקומוניסטי. התיקונים האלה לחוק הקיים הועברו על בסיס ההמלצות של קבוצת העבודה של נציגי ממשלת רומניה, איל״ר וFEDROM.

נכסים פרטיים

בית הכנסת פבריק

חוק מס. 10, אשר נחקק ב-2001, קבע הליך להגשת תביעות להשבתם של נכסי דלא ניידי אשר הוחרמו החל מ-1945, אשר הוכח כמורכב ומעיק. התובעים ניצבו בפני כמה בעיות הקשורות בהליך, וביניהן: ראשית, התכנית להגשת התביעות לא פורסמה בעולם; מערכת מבוזרת לטיפול בתביעות אשר בלבלה תובעים פוטנציאליים; לא הוענק כל פיצוי בגין מבנים שנהרסו; השגתם של מסמכי בעלות על הנכסים הייתה קשה, כיוון שהוכח כי הארכיונים הממשלתיים לא שיתפו פעולה; והחוק לא קבע מנגנון תשלומים אפקטיבי בנסיבות שבהן השבת הרכוש לא הייתה אפשרית.

עד למועד האחרון להגשת התביעות, אשר נקבע בחוק ל-2003, הוגשו כ-250,000 תביעות הנוגעות לנכסים פרטיים. ה-ANRP מעריכה כי כ-100,000 עד 120,000 מן התביעות אשר הוגשו היו תביעות לפיצויים, אולם תביעות מעטות בלבד כללו את המסמכים הנדרשים. נכון ל-2007, למעלה מארבע שנים לאחר המועד האחרון להגשת התביעות, באו על פתרונן פחות מ-100,000 תביעות, וזכות הקניין הושבה עבור נכסים ספורים בלבד. רומניה חוקקה את חוק מס' 247 (ב-2005), אשר תיקן את חוקי השבת הרכוש בשאיפה לתקן חלק מחוסר ההתאמות והבעיות הפרוצדורליות הנוגעות לתכנית הגשת התביעות הקיימת.

בין שאר הסוגיות, נקבע בחוק מס' 24/2005 (תוקן ב-2008) כדלקמן:

החוק יחול על נכסים אשר הוחרמו החל מ-1945;
יוצע פיצוי הוגן והולם אשר ישקף את ערך השוק במקרים שבהם השבת הנכסים אינה אפשרית;
חזקת הבעלות על הנכסים תועבר מן המדינה לתובע / לבעלים לשעבר;
יוארך פרק הזמן המוקצב להגשת מסמכים עבור תביעות שהוגשו קודם לכן; ו-
תוטלנה סנקציות משמעתיות על גופים מקבלי החלטות, אשר לא יקבלו החלטות ולא ישיבו את הרכוש או יעניקו פיצוי בגינו במועד.

נוסף על כך, אושרה באמצעות חוק מס' 247/2005 (ביחד עם החלטת הממשלה מס' 1481/220) הקמתה של קרן נכסים, אשר תשמש לתשלום פיצויים לתובעים זכאים במקרים שבהם לא תתאפשר השבת זכות הקניין על נכסים שהוחרמו. קרן הנכסים, שהיא קרן השקעות המורכבת ממניותיהן של למעלה מ-100 חברות בבעלות ממשלתית, המחזיקה סכום שווה ערך ל-4-5 מיליארד יורו בהון רשום, כאשר היא פעילה, תנפיק מניות במסגרת יישוב תביעות להשבת נכסים שהוכתרו בהצלחה. אף כי מנהלה של הקרן נשאר בתפקידו, הרי שהקרן, המיועדת להירשם בבורסה לניירות ערך של בוקרשט (דבר אשר לא התרחש נכון לספטמבר 2009), ממשיכה לסבול מכמה בעיות חמורות אחרות.

ביוני 2010 חוקקה הממשלה החדשה ברומניה צו חירום (Geo 62), אשר בלם תשלום פיצויים (אשר אושרו כבר) לתקופה של שנתיים.

בית הדין לזכויות אדם (ECHR) מותח לעתים קרובות ביקורת על רומניה, עקב ההליך האטי להחריד הנהוג בה ומנגנון התשלומים הבלתי אפקטיבי שלה, פוסק באופן עקבי לטובתם של בעלי נכסים רומניים לשעבר, ומורה לעתים קרובות לממשלה להשיב נכסים אשר לגביהם הוגשו תביעות או לשלם פיצויי נזיקין הולמים. עקב כישלונה של רומניה להגיב באופן אפקטיבי לפסיקות בית הדין, פרסם בית הדין האירופי לזכויות אדם בפברואר 2010 "פסיקת פיילוט", המורה לממשלת רומניה תוך שמונה עשר חודשים בתוך שמונה עשר חודשים לנקוט צעדים הדרושים – בין אם הם חקיקתיים, מנהליים או תקציביים – לצורך הטיפול בעיכובים המתמשכים בהשבתם של נכסים שנתפסו, ולהעניק סעד במועד לאלפי האנשים הזקוקים לו.

בתגובה להחלטת ECHR מ-2010, חוקק הפרלמנט הרומני באפריל 2013 חוק שמטרתו להאיץ את הליך השבת הנכסים ולשלם את הפיצויים עבור

בית הכנסת יוספין בטימישוארה

תביעות הנוגעות לנכסים פרטיים וקהילתיים קיימים.

בספטמבר 2013 שלח איל"ר לממשלת רומניה נייר עמדה, שבו תוארו הבעיות הקשורות לחוק, לרבות הוראות המעכבות ו/או מצמצמות באופן בלתי הוגן את הענקת הפיצוי עבור נכסים רבים. המסמך של איל"ר קרא ליישומם של היבטי החוק המיועדים להאיץ את הליך הטיפול בתביעות, אולם למרבה הצער נרשמו כבר עיכובים בביצוען של הוראות אלה.

בעקבות הפגישה אשר התקיימה בפברואר 2015 בין איל"ר לראש ממשלת רומניה דאז, ויקטור פונטה, הוקם צוות עבודה המורכב מנציגי הממשלה ומאיל"ר, בשיתוף פעולה עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, לצורך זיהוי השינויים המנהליים והחקיקתיים הדרושים לשיפור הליך השבת הנכסים הפרטיים והנכסים הקהילתיים היהודיים, וכן לטיפול בהשבתם של נכסים יהודיים שאין להם יורשים.

בהתאם להמלצות קבוצת עבודה זו, גובשה חקיקה חדשה, וב 10 למאי, 2016, העבירה רומניה חקיקה הנותנת תיעדוף לתביעותיהם של ניצולי שואה .טרם הושלמה בדיקתם של למעלה מ40 אלף תיקי תביעות.

נכסים ללא יורשים

רומניה לא נתנה דעתה על סוגיית הנכסים שאין להם יורשים או שבגינם לא הוגשו תביעות, אשר היו שייכים לקורבנות השואה, אולם התחייבה להשיב נכסים יהודיים שאין להם יורשים או לתת פיצוי בגינם במסגרת הסכם השלום, אשר נחתם בפריז ב-10 בפברואר, 1947.