מאות יהודי ליטא ויורשיהם יקבלו תשלומי פיצוי חד–פעמי בסכום כולל של 7.5 מיליון אירו

(ירושלים, 14 ביולי 2025): קרן הרצון הטוב (GWF) שבליטא, סיימה לחלק תשלומי פיצוי סמלי חד-פעמי לניצולי שואה ליטאיים ויורשיהם בגין רכוש פרטי שנגזל מהם שלא כדין בתקופת השואה ובעקבותיה. הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), שסייע במשא ומתן על ההסכם המקורי ובהעלאת המודעות לתהליך הגשת הבקשה, מברך על צעד חשוב זה לעשיית צדק.

סכום כולל של 7.5 מיליון אירו יחולק בין מאות ניצולי שואה ליטאיים זכאים ויורשים מסוימים, כאשר כל אדם שבקשתו אושרה יקבל תשלום סמלי בסך כ-20,000 אירו לכל תביעת רכוש.[1] תשלומים אלו התאפשרו בעקבות חוק חדש שהתקבל בדצמבר 2022, לאחר שנים של מאבק לפתוח מחדש את הליך השבת הרכוש גם לאלה שבעבר לא היו זכאים לפיצוי על פי חוק השבת הרכוש המקורי של ליטא שפג תוקפו ב-2001, מפני שלא היו אזרחי ליטא. קרן הרצון הטוב, שאיל"ר היא חברה מייסדת בה, מונתה לנהל ולחלק את התשלומים.

"זהו רגע הכרה חשוב ביותר", אמר גדעון טיילור, נשיא הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר). "תשלומים סמליים אלו אינם יכולים למחוק את עוולות העבר, אבל הם מכירים באובדן האישי העמוק שחוו יהודי ליטא וצאצאיהם ומסייעים להשיב מעט מהכבוד שנגזל מהם".

קרוב ל-1000 בקשות הוגשו לקרן הרצון הטוב לפני מועד ההגשה האחרון ב-31 בדצמבר 2023. במהלך שנת 2024, קרן הרצון הטוב עבדה בצמוד עם ארכיונים ממשלתיים ורישומי מקרקעין כדי לאמת תביעות רכוש ולאתר מגישי בקשות שזכאים לפיצוי. איל"ר סייע במאמצים להעלאת המודעות להליך הגשת הבקשה בישראל, בצפון אמריקה, באירופה ומעבר להן כדי להבטיח שהמשפחות ידעו על האפשרות שהיתה להגיש תביעה.

עבור רבים ממי שקיבלו פיצוי, התשלומים הם עניין אישי ביותר. "תוכנית פיצוי זו היא הכרה חשובה ומאוחרת במה שקרה לאבי ולמשפחתו בתקופת השואה", אמר מארק בן ה-63, דור שני לניצולי שואה מאירווין, קליפורניה. "משפחתו של אבי הייתה הבעלים של כמה בנייני מגורים ועסקים בשיאוליאי, ליטא, ובכלל זה כמה בתים ושטחי מסחר. נכסים אלה – והחיים שהיו קשורים אליהם – נגזלו בתקופת השואה. תשלום סמלי אמנם אינו יכול להשיב את האובדן, אך הוא מהווה הכרה בכך שהסבל ואי-הצדק שמהם סבלו בני משפחתי וכל יהודי ליטא לא יישכחו. לכבוד הוא לי לסייע לשמר את מורשתו של אבי ולחלוק הכרה זו עם הדורות של משפחתנו".

רודני, יוצר קולנוע בן 74 מסידני, אוסטרליה, אמר: "תשלום הפיצוי שנעשה על ידי קרן הרצון הטוב הוא הכרה משמעותית בעוולות שחוותה משפחתי. סבא רבא וסבתא רבתא שלי, אברהם ורחל, היו בעלים של בית ומפעל לצביעת צמר ובגדים בזאגר, ליטא. כאשר הם נרצחו באוקטובר 1941, רכושם נבזז ומעולם לא הוכר – עד היום. תשלום סמלי זה מכיר באובדן הן של הרכוש והן של החיים היהודיים התוססים שנגדעו. אני שמח לשתף רגע זה עם בני משפחה באוסטרליה, ישראל, אנגליה, צרפת וארה"ב".

מוניקה בת ה-68, סופרת, אוצרת ואשת אקדמיה מלונדון, שיתפה: "כאשר נודע לנו שאישרו לנו תשלום סמלי, ידענו מיד שאנו רוצים להשתמש בו כדי לכבד את זכרם של הנספים ולתמוך בדורות העתיד. סבי היה בעלים שותף של מפעל טקסטיל מצליח, אשר נגזל ממנו כאשר משפחתי נאלצה להימלט. המשפחה שלנו החליטה לתרום את הכסף למיזם מרשים בליטא בשם "קמרה אובסקורה", אשר משמר ומקטלג תמונות של החיים היהודיים לפני המלחמה. זוהי דרך להשיב חלק מההיסטוריה שלנו ולהבטיח שהיא לא תישכח לעולם".

ג'ורג' בן ה-77 מוונקובר, קנדה, סיפר: "סבי היה כימאי ואיש עסקים ובבעלותו היו כמה בניינים ומפעל מצליח בשיאוליאי, ליטא. בשנת 1941, סבי, סבתי וכמה מילדיהם נרצחו בירי המוני. הפיצוי הסמלי מהווה הכרה באובדן שלהם ובנזק הבלתי הפיך שנגרם למשפחה ולקהילה שלנו. בחרתי לתרום למרכז החינוך לשואה בוונקובר כדי לתמוך בעבודתם בשימור הסיפורים שלנו וכדי לחנך את דור העתיד".

"כל סיפור מאחורי תשלומים אלה מבטא מורשת של אובדן – וצעד לקראת עשיית צדק", אמר הרב אנדרו בייקר, המנהל לעניינים יהודיים בינלאומיים בוועד היהודי האמריקאי ויו"ר שותף בקרן הרצון הטוב. "יוזמה זו מבטאת את מחויבותה הסמלית של ממשלת ליטא להכיר באובדן זה".

"אנו גאים להעניק תשלומים אלה ומודים לכל מי שהגיש בקשה ושיתף את סיפוריו המשפחתיים", אמרה פאינה קוקליאנסקי, יו"ר הקהילה היהודית בליטא ויו"ר שותפה בקרן הרצון הטוב. "מדובר על הרבה יותר מרכוש – מדובר בזהות, צדק והכרה".

למידע נוסף או לכל המעוניין לברר על תהליך הגשת ערעור, יש לפנות לקרן הרצון הטוב בכתובת info@gvf.lt או לבקר ב- https://gvf.lt/en/payments

רקע

איל"ר, הקהילה היהודית של ליטא והתאחדות הקהילות הדתיות היהודיות בליטא הקימו את הקרן למורשת יהודית בליטא בשנת 2005. בשנת 2011, הקרן הקימה את קרן הרצון הטוב לחלוקת פיצויים בסך 37 מיליון אירו שהעניקה הממשלה לפי החוק הליטאי בנושא פיצוי על בסיס רצון טוב על נכסי דלא ניידי של קהילות דתיות יהודיות.

מאז 2014, קרן הרצון הטוב תומכת במיזמי דת, תרבות, שירותי בריאות וחינוך למען חיי הקהילה היהודית בליטא. כ-1.1 מיליון דולר מהפיצוי הראשוני הוקצו לתשלומים סמליים ליותר מ-1,550 ניצולי שואה יהודיים ליטאיים.

על פי החוק משנת 2022, קרן הרצון הטוב הקצתה 7.5 מיליון אירו לפיצוי בגין תביעות רכוש פרטי. סכום נוסף של 37 מיליון אירו יחולק במהלך שבע השנים הבאות כדי לתמוך בחיי הקהילה היהודית, כהכרה סמלית ברכוש יהודי ללא יורשים – סוגייה שזכתה להכרה בשנת 2009 בהצהרת טרזין. פיצוי זה משקף אמנם רק שבריר מערך הרכוש המקורי, אולם הוא מבדל את ליטא ממדינות אחרות באזור שעדיין לא התמודדו באופן משמעותי עם סוגיית הרכוש ללא יורשים.

במהלך מלחמת העולם השנייה השמידו הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים יותר מ-90% מהקהילה היהודית בליטא שמנתה 220,000 נפש. כיום חיים בליטא כ-5,000 יהודים.

[1]אם הרכוש היה במקור בבעלות משותפת של יותר מאדם אחד, סכום אחד של פיצוי סמלי יחולק בין מגישי הבקשה על הנכס שנמצאו זכאים. אם כמה יורשים הגישו בקשה על אותו נכס, סכום אחד של פיצוי סמלי יחולק בין מגישי הבקשה על הנכס שנמצאו זכאים.