מהממצאים עולה כי SNCB קיבלה תשלומים בסך יותר מ-50 מיליון פרנקים בלגיים מגרמניה עבור גירושם של יותר מ-25,000 יהודים, צוענים, לוחמי תנועת הרזיסטנס ועובדי כפייה ב-28 משלוחים בין השנים 1942 ו-1944

ירושלים (15 בדצמבר 2023): הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) מברך על דו"ח חדש שיזם הפרלמנט הבלגי והוצג לסנאט הבלגי ב-8 בדצמבר בנוגע לתפקידה של חברת הרכבות הלאומית של בלגיה (NMBS/SNCB) בגירושם של יותר מ-25,000 יהודים, צוענים, לוחמי תנועת הרזיסטנס ועובדי כפייה בתקופת השואה. מהדו"ח עולה, כי SNCB קיבלה תשלומים בסך יותר מ-50 מיליון פרנקים בלגיים מגרמניה עבור הגירוש. הדו"ח מבהיר גם כי פחות מחמישה אחוזים שרדו – 1,195 איש בלבד חזרו בחיים מתוך 25,843 איש שגורשו. הדו"ח נכתב על ידי ניקו ואוטרס, ראש המרכז למחקר ותיעוד בנושא מלחמה וחברות עכשוויות ב-CegeSoma – הארכיון הלאומי. הממצאים הם פרי מחקר בלתי תלוי שהחל בשנת 2022 במימון משותף של שר התחבורה של בלגיה, ז'ורז' גילקינט, ונשיאת הסנאט, סטפני ד'הוזה.

"אנו מברכים על הדו"ח שיזם הפרלמנט הבלגי אשר שופך אור על תפקידה של חברת הרכבות הבלגית בגירוש יהודים וקבלת תשלומים מגרמניה במהלך השואה ומעריכים את תגובתם של גורמי ממשל בלגיים לעובדות שנחשפו. לדו"ח זה יש משמעות היסטורית עצומה. הוא העמיד עובדות על דיוקן בנוגע למעורבותה של SNCB ומדגיש את הצורך בעשיית צדק. על רקע האנטישמיות הגואה, נדרשת הבנה אמיתית של ההיסטוריה. הממצאים מדגישים עד כמה חשוב להכיר בעוולות העבר ולנקוט פעולות נחרצות לטיפול באי צדק היסטורי. אנו קוראים לרשויות האחראיות לוודא נשיאה באחריות", אמר גדעון טיילור, נשיא הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר).

"איננו יכולים להמעיט בחשיבות מחקר זה", אמרה נשיאת הסנאט, סטפני ד'הוזה. "זו פעם ראשונה שיש לנו סקירה מפורטת על התפקיד שמילאה בלגיה, באמצעות ה-SNCB, בהעברת אנשים למחנות ריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה. תפקיד זה התגלה כחשוב וזהו גילוי מזעזע. אנו כבר עובדים בסנאט על ארגון ועידה על מנת שגילויים אלה יידונו באופן רחב ולא יאבדו".

מתוך כבוד לקורבנות הגירושים וצאצאיהם, בכוונתי להציע להקים קבוצה של מומחים שיוכלו להיפגש בסנאט ובשנה הקרובה יופקדו על החשיבה כיצד ניתן לקיים מעקב זה", הגיב השר גילקינט בהודעתו.

בשנת 2012, מנכ"ל SNCB אחזקות הודה בתפקידה של החברה הציבורית בגירושים וכינה אותם "דף שחור בהיסטוריה של החברה". עם זאת, מתוך הכרה בצורך לתת הקשר רחב יותר ולבדוק לעומק את התשלומים האפשריים, ניקו ואוטרס ערך מחקר עצמאי נוסף. מאמציו, שנועדו לתת מבט מקיף יותר על ההיסטוריה של SNCB תחת הכיבוש, פיצו על היעדר מקורות וארכיונים. המחקר חשף היבטים שלא היו ידועים בעבר על פרק זה בהיסטוריה. בעקבות פרסום המחקר, נשמעו קריאות לנקוט צעדים ממשלתיים והועלו הצעות לכינוס ועידות ולנקיטת פעולות מעקב, אשר הדגישו את חשיבות הטיפול במורכבויות ההיסטוריות ברגישות ובעדינות.

רקע:

בתחילת מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית בבלגיה יותר מ-100,000 איש. כיום, סך כל האוכלוסייה היהודית בבלגיה מונה כ-30,000 איש, כאשר רובם מתרכז בבריסל ואנטוורפן.

הרכבות הבלגיות שבתו מפעילות בתחילת הפלישה הגרמנית, אך חזרו לעבודה בתוך חודש מהכיבוש ושיתפו פעולה עם הרשויות הגרמניות כדי להמשיך לפקח על ההובלות, אספקת המזון ושינוע ציוד צבאי. נרמול שיתוף פעולה זה התרחב אף לשימוש ברכבות למטרות גירוש, שביטאו "אי יכולת בפועל לסרב" מבחינת הוועד המנהל של חברת הרכבות.

ב-4 באפריל 2019, הפרלמנט הבלגי העביר פה אחד החלטה שדרשה מהממשלה הפדרלית לפתוח בחקירה בלתי תלויה בנושא תפקידה של חברת הרכבות הלאומית של בלגיה (NMBS/SNCB) בגירושם של יותר מ-25,000 יהודים ויותר מ-350 צוענים ב-28 משלוחים מהעיר מכלן, בלגיה למחנות השמדה.

CegeSoma החלה לערוך מחקר בנושא SNCB באוגוסט 2022. דו"ח החקירה הוצג לסנאט הבלגי ב-8 בדצמבר 2023.

# # #