הארגון קורא לשקיפות ואחריות מחודשת ומוגברת 

(ירושלים – 25 בספטמבר, 2025) – הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) פרסם היום דוח פורץ דרך החושף כי קיימים פערים משמעותיים בחקר מוצאות נגיש לציבור על חפצים שייתכן כי נבזזו באירופה במהלך השואה ומוחזקים כיום במוזיאונים בארה"ב. הדוח מעריך כי מוזיאונים בארה"ב מחזיקים ככל הנראה הרבה יותר מ-100,000 חפצי אומנות המתאימים להגדרה זו – יצירות אמנות שנבזזו בתקופה הנאצית. עם זאת, רק 10% מתוכם (10,668) מגובים כיום בחקר מוצאות נגיש לציבור, וסביר שמספר זה נמוך אף יותר כאשר מתחשבים בכל סוגי האמנות. 

"דוח זה מדגיש את הצורך הדחוף לתעדף שקיפות ומחקר בכל הנוגע לאמנות שנבזזה בתקופת השואה", אמר גדעון טיילור, נשיא הארגון העולמי להשבת רכוש (איל"ר). "אנו קוראים למוזיאונים האמריקאים לעשות יותר – לפתוח את רשומותיהם, להשקיע בחקר מוצאות, ולהבטיח שלניצולי שואה ולבני משפחותיהם יהיה המידע הדרוש להם כדי לחתור לצדק. על אף שרוב המוזיאונים בארה"ב מופעלים על ידי גורמים פרטיים, הממשלה הפדרלית של ארה"ב התחייבה באופן חד–משמעי לערכים אלה, וכעת הגיע הזמן שמוסדות התרבות יפעלו הלכה למעשה על פי התחייבות זו." 

הדוח ניתח את אתרי האינטרנט של 160 מוזיאונים לאמנות בארצות הברית שהיו בעבר חלק מ"פורטל האינטרנט לחקר המוצאות של יצירות מתקופת הנאצים" (NEPIP, המכונה כאן "הפורטל"). הפורטל הוקם בשנת 2003 על ידי "האיגוד האמריקאי למוזיאונים" (AAM) [שכיום נקרא "ברית המוזיאונים האמריקאית"]. הפורטל סיפק מאגר מידע מרכזי, נגיש לחיפוש, של מידע על היסטוריית הבעלות של חפצי אומנות, ובשיאו, הכיל רשימה של כמעט 30,000 פריטים. הפורטל נוצר במקור כמענה בהמשך ל "עקרונות ועידת וושינגטון" משנת 1998 בנוגע לאמנות שהוחרמה על ידי הנאצים, במטרה לספק מוקד קשר מרכזי אחד לעשרות אוספי מוזיאונים בארה"ב ולסייע לאנשים המחפשים חפצים אבודים לדייק את חיפושיהם. הפורטל נסגר ב-2024. הסיבה המוצהרת לסגירת הפורטל הייתה, בין השאר, שמוזיאונים רבים מתחזקים כעת מאגרי מידע מקוונים, נגישים לציבור, ניתנים לחיפוש ומתעדכנים באופן שוטף עבור האוספים שלהם. אולם, הדוח מוכיח כי זה אינו המצב. הרוב המכריע של המוזיאונים בארה"ב אינו מספק חקר מוצאות מפורט ונגיש מהתקופה הנאצית באתרי האינטרנט שלהם, ורמת השקיפות הכללית נמוכה באופן מדאיג. סגירת הפורטל הותירה משפחות וחוקרים ללא כלי מרכזי לאיתור יצירות שעלולות להיות שדודות – מכשול חמור במאמצים להשיג צדק ואחריותיות.  

הממצאים העיקריים מדוח איל"ר כוללים: 

1. מתוך 160 המוזיאונים שנותחו, רק 33 מוזיאונים (21%) מספקים כיום מידע על היסטוריית הבעלות של יצירות אומנות ברמת הפריט מהתקופה הנאצית, נגיש בקלות, באתרי האינטרנט שלהם. 

1. הפורטל סיפק מידע על 29,817 חפצים עם פערי חקר מוצאות. בעוד שרשימת אקסל מקוונת עדיין זמינה ומספקת נתונים עבור 160 מוזיאונים שהיו חלק מהפורטל, הרשימה אינה מספקת מידע על מוצא הפריטים שיכול לסייע לבעלים קודמים או ליורשיהם לזהותם, כגון היסטוריית הבעלות הקודמת של הפריט. 33 המוזיאונים שהוזכרו לעיל מספקים כעת מידע על 10,668 חפצים בלבד, המהווים 36% מהחפצים שהיו נגישים בעבר בפורטל, וכמעט מחצית מהם (15, או 45%) מספקים כיום פחות מידע ממה שסופק בעבר באמצעות הפורטל. 

1. מתוך 33 מוסדות התרבות המספקים מידע על היסטוריית הבעלות ברמת הפריט מהתקופה הנאצית, 21 מוזיאונים, או 64% מהם, מספקים את המידע הזה רק עבור חפצים מהאוספים האירופיים שלהם, אף על פי שחפצים רבים שנבזזו לא היו ממקור אירופי. מידע נוסף הקשור לחקר מוצאות ברמת הפריט זמין עבור מספר מוזיאונים אחרים בנוסף ל-33 המוזיאונים המספקים כיום מידע הקשור לחקר מוצאות נגיש בקלות מהתקופה הנאצית, אך המידע מוטמע במאגר המידע הכללי של האוסף ואינו נגיש כרשימה עצמאית. 

1. מבין 160 המוזיאונים שנבדקו, מספר מוזיאונים פרסמו חפצים עם פערי חקר מוצאות בשלב מוקדם של קיום הפורטל, אך מאז לא חשפו מחקר נוסף. 61 מוזיאונים, או 38%, פרסמו חפצים בשלוש השנים הראשונות – כלומר, בין 2003 ל-2005 – ומאז לא עדכנו את המידע שלהם במשך 20 השנים האחרונות. 

1. הפורטל הגביל את חקר המוצאות שלו לשמונה קטגוריות אמנות, אף על פי שתחום חקר מוצאות התפתח מאוד במהלך שני העשורים האחרונים ומאגרי מידע רבים נוספים שנוצרו מאפשרים תיאור מדויק יותר של החפץ ובעיקר רישום של קטגוריות חפצים נוספות. 

הדוח מדגיש כי חקר מוצאות נגיש לציבור אינו רק נוהל מוזיאלי ראוי וחשוב לחינוך הציבור, אלא הוא מרכיב חיוני בהבטחת תהליך תביעות הוגן ושקוף, כך שבעלים חוקיים או יורשיהם יוכלו לאתר ולזהות פריטים שנבזזו. 

ממצאים אלה מגיעים קצת יותר משנה לאחר השקת "שיטות העבודה המיטביות ליישום עקרונות ועידת וושינגטון בנוגע לאמנות שהוחרמה על ידי הנאצים, 2024", שהוצגו באירוע שכונס במשותף על ידי מחלקת המדינה האמריקאית והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, ואשר אושרו עד כה על ידי 34 מדינות. 

שיטות העבודה המיטביות קובעות כי: 

• על ממשלות לעודד חקר מוצאות ופרויקטים לקיטלוג, דיגיטציה והנגשה באינטרנט של ארכיונים ציבוריים ופרטיים, כולל רשומות של סוחרים. יש לעודד אוספים ציבוריים ופרטיים לפרסם את רישומי המלאי שלהם. 

• יש להנגיש לציבור את ממצאי חקר המצואות המבוצע על ידי גופים ציבוריים או פרטיים באינטרנט. 

• "פתרונות צודקים והוגנים" משמעותם פתרונות צודקים והוגנים בראש ובראשונה עבור קורבנות השואה וקורבנות אחרים של רדיפות הנאצים ועבור יורשיהם. 

פרסום דוח זה מגיע ברגע קריטי. הצעת חוק דו–מפלגתית הוגשה בקונגרס להארכה ולחיזוק של "חוק השבת האמנות שהופקעה בשואה" (HEAR Act), שאמור לפוג בסוף 2026. הצעת החוק תסיר לצמיתות את תאריך התפוגה ותעדכן את החוק כדי להבטיח שתביעות ניצולי השואה יישמעו בצורה הוגנת בבית המשפט. 

בהיעדר חקר מוצאות נגיש לציבור, לא ניתן יהיה לממש את מלוא ההבטחה הגלומה בחוק HEAR, והצדק יישאר מחוץ להישג יד. 

לצפייה בדוח המלא, לחץ כאן.  

###