23.4.17

דו"ח חדש שמתפרסם לרגל יום השואה קובע: 

מדינות רבות עדיין לא החזירו רכוש שנגזל על ידי הנאצים לפני יותר מ-70 שנה

המחקר יוצג בוועידה בינלאומית שתתקיים בפרלמנט האירופי בבריסל ביום רביעי הקרוב בהשתתפות נשיא הפרלמנט, אנטוניו טייאני / הוועידה תקרא לאיחוד האירופי לתמוך בפתרונות להשבת הרכוש / גדעון טיילור, יו"ר ועדת התפעול באיל"ר: "בעוד הניצולים הולכים ועוברים מן העולם, על אירופה להבטיח כי כל המדינות תעמודנה בהתחייבויותיהן הבינלאומיות". 

למעלה מ-70 שנה לאחר תום מלחמת העולם ה-2, נותר חלק משמעותי מהרכוש שנגזל מהיהודים בזמן השואה בידי אלו שאינם בעליו החוקיים, כך עולה מדו"ח מקיף שבדק את מצב השבת הרכוש לאחר השואה באירופה.

המחקר יוצג בוועידה בינלאומית שתתקיים בפרלמנט האירופי בבריסל ביום רביעי הקרוב (26 באפריל), בחסות נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טייאני. הוועידה תקרא למוסדות האיחוד האירופי לתמוך במציאת פתרונות להשבת הרכוש היהודי הגזול.

המחקר המקיף ביותר מסוגו בנושא השבת רכוש יהודי מתקופת השואה, בוחן את כל החקיקה המשמעותית שהועברה על ידי 47 המדינות החתומות על הצהרת טרזין משנת 2009 לגבי נכסי שואה. הצהרת טרזין קראה לפעול להשבת רכוש יהודי מתקופת השואה. המחקר מבליט כיצד מילאה  כל מדינה את התחייבותה להשיב או לפצות, עבור קרקעות ועסקים שהופקעו מידי קהילות יהודיות וקבוצות נרדפות אחרות, בזמן השואה. המחקר הוזמן על ידי המכון האירופי למורשת השואה (ESLI).

מהמחקר עולה כי מרבית המדינות במערב אירופה מילאו  במידה רבה אחר העקרונות שבהצהרת טרזין. עם זאת, רבות ממדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות  לשעבר, ובמיוחד פולין, עדיין לא עמדו בהתחייבויותיהן על פי ההצהרה- לפעול לחקיקה מקיפה בתחום השבת הרכוש מתקופת השואה. לכן, חלק ניכר מהנכסים שהופקע מיהודי אירופה טרם הושב.

המחקר מצביע על פערים עמוקים בין הסדרי הפיצוי המוכרים, לרבות פיקדונות בנקים ופוליסות  ביטוח, לבין סוגיות בלתי פתורות גדולות בהרבה, בעיקר  בנושא רכוש נדל"ן  פרטי וקהילתי אשר הופקע מידי יהודים שלא כחוק בזמן השואה. מה שמתברר כגניבה הגדולה ביותר בהיסטוריה, לא טופל באופן הראוי.

באלו נכללים הן נכסים יהודיים פרטיים מלפני המלחמה, הנמצאים כרגע בידיים ממשלתיות ופרטיות והן מבנים יהודיים דתיים  קהילתיים, כגון בתי כנסת, מועדונים, וארגוני שירותי רווחה, אשר מעולם לא הושבו לידי הקהילה היהודית המקומית.

הצהרת טרזין ביטאה עקרון שזכה להכרה רחבה, לפיה אין על אף מדינה להפיק רווחים מרכוש ללא יורשים, ובמקום זאת, יש לספק מימון מיוחד לניצולי שואה נזקקים. עם זאת, במרבית מדינות מזרח אירופה, רכוש שנותר ללא יורשים כתוצאה מרצח המונים, הועבר לרשות המדינה ומעולם לא הושב.

כחצי מיליון ניצולי שואה חיים כיום ברחבי העולם, על פי  ההערכות, כמחצית מהם חיים בעוני.

גדעון טיילור, יו"ר ועדת התפעול  בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) ברך על הדו"ח ואמר: "דו"ח זה שופך אור על כישלונן של מדינות מסוימות להתייחס לעבר, ולהשיב את שנלקח. בשנים האחרונות חלה התקדמות בהשבה ופיצוי עבור רכוש שנבזז, אך בעוד הניצולים הולכים ועוברים מן העולם, על אירופה להבטיח כי כל המדינות תעמודנה בהתחייבויותיהן הבינלאומיות". 

את הוועידה הבינלאומית "צדק שלא הושלם: השבה וזכרון", במסגרתה יוצג המחקר, יארח הפרלמנט האירופי. הוועידה מתקיימת בחסות נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טייאני, ומאורגנת על ידי הברית האירופאית לניצולי שואה (EAHS), קואליציית חברי הפרלמנט האירופי המחויבת לנושאים המשפיעים על ניצולי שואה, הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), והמכון האירופי למורשת השואה (ESLI), בשיתוף הקונגרס היהודי האירופי, ארגון בני ברית, וכן על ידי שגרירויות ישראל, צ'כיה ובריטניה לאיחוד האירופי.

ממצאי מפתח אחרים במחקר בן 1265 העמודים כוללים:

• מדינות מזרח אירופיות רבות מלאו אחר העקרונות שבהצהרת טרזין בנוגע להשבת רכוש נדל"ן פרטי, באופן חלקי בלבד. פולין ובוסניה- הרצגובינה נכשלו כליל בחקיקה מקיפה המתייחסת לרכוש פרטי שנלקח בתקופת השואה ובעידן הקומוניסטי.
• במדינות מסוימות, חלקים חשובים של החוק המתייחס להשבת רכוש, אינם עומדים בסטנדרטים של הצהרת טרזין –  כך למשל קרואטיה, ליטא, מקדוניה וסלובניה, מאפשרות הגשת תביעות רכוש לאזרחיהן בלבד.
• בעוד מידת היענותן של מדינות מזרח אירופה בנוגע לרכוש קהילתי גבוהה יותר מאשר לרכוש פרטי, הרי שהבעלות על רכוש דתי-קהילתי יהודי לשעבר בלטביה, שנויה במחלוקת ועל כן הרכוש אינו מקבל התייחסות  במסגרת חוק ההשבה. החוק שעבר בקרואטיה בתחילת 1990, מכסה רק רכוש שהוחרם בעידן הקומוניזם, אינו כולל רכוש שנלקח בזמן השואה ואינו מכסה רכוש שהיה בבעלותם החוקית של גופים יהודיים. בפולין, נתקבלה פסיקה רק בפחות ממחציתן של 5,550 תביעות רכוש קהילתי שהוגשו במסגרת חוק ההשבה משנת 1997.
• רמת ההיענות לסוגיית הרכוש ללא יורשים לפי הצהרת טרזין, היא הנמוכה ביותר  בהשוואה לרכוש הפרטי והקהילתי. תריסר מדינות אירופיות עדיין לא העבירו חקיקה מיוחדת לרכוש ללא יורשים, ביניהן בוסניה-הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מונטנגרו, סלובניה ופולין.  קיימת סבירות גבוהה כי בפולין ובמדינות הבלטיות, בהן מרבית היהודים לא שרדו את השואה, נמצא האחוז הגבוה ביותר של רכוש ללא יורשים.

ברומניה, קיים חוק המתייחס לרכוש ללא  יורשים, אך הוא מעולם לא יושם באופן משמעותי. במקרה של הונגריה, המדינה נקטה במספר הליכים חקיקתיים בהתייחס לרכוש ללא יורשים מאז 1997, אך הקהילה היהודית רואה בצעדים אלו רק כ-"מקדמה" מצד הממשלה ביחס לערכו של כלל הרכוש בהונגריה.

סקירה כללית של הדו"ח וכן, תמצית המנהלים שלו ניתן למצוא בלינקים הבאים:

https://wjro.org.il/wp-content/uploads/2017/04/esli-overview.pdf

https://wjro.org.il/wp-content/uploads/2017/04/esli-executive-summary.pdf

הדו"ח המלא יהיה זמין החל מחצות, 24 באפריל באתר של המכון האירופי למורשת השואה http://shoahlegacy.org/

לפרטים נוספים ניתן לפנות ליועץ התקשורת של איל"ר, אלי ברדנשטיין, באמצעות:

נייד -052-3112124, משרד – 02-5636336, אימייל: eli.bardenstein@gmail.com