ועדת אד הוק שהוקמה בעיר גנט ממחישה את הצורך במסגרת לאומית מהימנה העולה בקנה אחד עם תמיכתה של בלגיה במסמך ההמלצות לפעולה

(ניו יורק, ניו יורק) 1 בדצמבר 2025 – הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) הביע את חששו בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות שיושם בקבוצת אד הוק שהוקמה על ידי העיר גנט לבחינת נושא הביזה בתקופת השואה. הקבוצה סירבה בסופו של דבר להמליץ על השבת רכוש, זאת למרות שהכירה בכך שהיצירה הנדונה נלקחה במסגרת מעשה מובהק של ביזה בתקופת הנאצים. תוצאה זו מדגישה את הפערים המבניים המשמעותיים בגישתה של בלגיה ליישוב סוגיות הנוגעות לרכוש שנבזז על ידי הנאצים.

"ההליך שננקט בגנט ממחיש את החסרונות המהותיים בהסתמכות על גופים שמונו אד הוק מטעם העיר כדי לטפל בסוגיות של ביזה בתקופת השואה", אמר גדעון טיילור, נשיא הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר). "מערכת אמינה להשבת רכוש צריכה להיות בלתי תלויה, שקופה ומונחית על ידי סטנדרטים ברורים. בלגיה תמכה בעקרונות וושינגטון ובמסמך ההמלצות לפעולה, וכעת עליה לבנות את המנגנונים הנדרשים ליישומם".

מסמך ההמלצות לפעולה שגובש על ידי איל"ר יחד עם מחלקת המדינה האמריקאית זוכה כעת לתמיכתן של 34 מדינות, לרבות בלגיה, ומספק לממשלות, למוזיאונים ולמוסדות הנחיות ברורות שמטרתן להבטיח נהלים הוגנים, שקופים ועקביים לטיפול בתביעות הנוגעות לרכוש שנבזז על ידי הנאצים.

תהליך גנט ממחיש מדוע בלגיה זקוקה בדחיפות למסגרת ארצית. כהליך אד הוק המתנהל ברמה העירונית, ההליך בגנט לא כלל שיתוף נרחב של בעלי עניין, לרבות נציגות מטעם הקהילה היהודית, ולא תוכנן לשקף קריטריונים לאומיים ובינלאומיים משותפים.

מגבלות מבניות אלו מדגישות את הצורך בגישה סדורה שתתאים את שיטות העבודה המקומיות  להנחיות הפלמיות הצפויות להתפרסם ולהצעות המתגבשות בבלגיה ליישום גישה אחידה יותר למחקר מוצאות ולהשבת רכוש.

בבלגיה אין עדיין ועדה לאומית העוסקת בהשבת רכוש או נוהל אחיד לטיפול בנכסי תרבות שנבזזו על ידי הנאצים, וזאת למרות המלצות שניתנו לפני שנים על ידי ועדת בויס שמונתה מטעם הממשלה. בהיעדר מנגנון מתואם וכלל-ארצי, יחידים ומשפחות נאלצים להתמודד עם תהליכים בלתי עקביים ועם ערוצי בירור הלוקים בחוסר ודאות.

איל"ר מברך על ההתפתחויות שחלו לאחרונה בפלנדריה, לרבות הודעת הממשלה על כוונתה להקים ועדה בנושא השבת רכוש החל משנת 2026 וההבנה הגוברת בקרב מתווי מדיניות בלגיים שיש לעשות יותר. ההצעות הנדונות כוללות מחקר מוצאות מוגבר, שיפור יכולת אקדמית, הקמת מסד נתונים דינמי שיעקוב אחר יצירות אומנות שנבזזו על ידי הנאצים ושיתוף פעולה חוצה גבולות עם מדינות שכנות. שלבים אלה אמנם מבטיחים, אך יוזמות אזוריות לבדן אינן יכולות לסגור את הפער הארצי.

"ההתפתחויות בפלנדריה מעודדות, אולם בלגיה זקוקה לתהליך אחיד וכלל-ארצי שיבטיח הוגנות, עצמאות ושקיפות", המשיך טיילור. "חיוני להקים מסגרת לאומית איתנה העולה בקנה אחד עם מסמך ההמלצות לפעולה, כדי לטפל בסוגיות רכוש מתקופת השואה בצורה אחראית ויעילה".

איל"ר קורא לרשויות בלגיה ברמה הפדרלית והאזורית לעבוד יחד כדי להקים מנגנון השבת רכוש ארצי מקיף אשר עומד בסטנדרטים הבינלאומיים, כולל שיתוף משמעותי של בעלי עניין והתווית נתיב ברור, צודק ועקבי לטיפול בתביעות הנוגעות לרכוש שנבזז על ידי הנאצים.