האתר החדש מכיל מידע על אמנות ופריטים שנבזזו כדי לעזור לניצולים ובני משפחותיהם לתבוע חזרה את מורשתם התרבותית

פרמינגטון הילס, מישיגן, 19 בפברואר 2025 – מרכז השואה ע"ש זקלמן והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) הודיעו על השקת אתר אינטרנט חדש המציג 180 גלילי מיקרופילם שהומרו לקבצים דיגיטליים וניתנים לחיפוש, אשר בהם יותר מ-160,000 שקפים הקשורים ליהודים בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. באוסף יש תיעוד של נכסי תרבות יהודית – לרבות אוספי אומנות, חפצים אישיים ונכסים יקרי ערך – שנתפסו על ידי ממשלת הונגריה, הנאצים, בני בריתם ומשתפי פעולה שלהם. ארכיון גדול זה מספר גם את סיפור רדיפתה השיטתית וכמעט השמדתה של הקהילה היהודית בהונגריה בתקופת השואה ומתאר כיצד חייהם נהפכו על פיהם באמצעות הדרה, החרמת רכוש, ובסופו של דבר גירוש.

"אנו מברכים על העלאתם של ארכיונים חשובים אלה לאינטרנט. הארכיונים מספרים את סיפורו של עם שניצב בפני רדיפה בל תתואר ואובדן טרגי בתקופת השואה, אמר גדעון טיילור, נשיא הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר). "הארכיון יעזור לאנשים לחפש חפצי אומנות ורכוש שאבדו להם, והוא כלי חיוני להבנת גודל האובדן התרבותי ולתמיכה במאמצים לעשיית צדק".

המאמצים של ממשלת הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה לנשל יהודים מרכושם היו חלק מקמפיין רצח עם נגד יהדות הונגריה בתקופת השואה, אשר חובה עלינו להמשיך לתעד ולזכור", אמר הרב אלי מאירפלד, מנכ"ל מרכז השואה ע"ש זקלמן.

ג'ונתן ה. שוורץ, פרקליט ועורך דין מומחה לדיני אומנות במשרד טאפט דטריוט, שמוביל את מיזם השבת אומנות מתקופת השואה של אגודת עורכי הדין היהודיים של מישיגן, מסביר: "הודות לעבודתם הראויה לציון של ניצולת השואה ההונגריה קלרה גרבון-רדנוטי ומרכז השואה ע"ש זלקמן, כיום זמינים באינטרנט אלפי מסמכים החושפים חלק חשוב בגניבת האומנות הגדולה בהיסטוריה האנושית, כדי שהציבור, ממשלות ועולם האומנות יוכלו לעיין, לחקור וסוף סוף לנקוט פעולה הולמת. אתר זה מתעד בפירוט מצמרר את אי הצדק שעמו מתמודדים יהודי הונגריה, והוא הזדמנות פז ללמוד עוד על גורלם. האתר עולה בעיתוי קריטי, כאשר הולך ואוזל הזמן של ניצולי שואה וצאצאיהם לבקש צדק להשבת פריטי אומנות שנגנבו".

מקורם של גלילי המיקרופילם בארכיון הלאומי של הונגריה וממאגרי מידע מקומיים, והם נתרמו על ידי פרופ' רנדולף ברהם המנוח, חוקר נודע של השואה בהונגריה. הם מהווים תזכורת נוקבת לאובדן התרבותי והאישי העצום שעד היום לא קיבל את ההכרה הראויה.

האוסף הכולל אלפי גלילי סרטים שנוצרו בשנות השישים של המאה העשרים במימון הפדרציה העולמית של יהודי הונגריה, הגיע מארכיונים הונגריים שונים וכולל תיעוד יקר ערך של נכסי תרבות שנבזזו. קלרה גרבון-רדנוטי, ניצולת שואה הונגריה מאזור דטריוט ומתנדבת במרכז השואה ע"ש זקלמן, הקדישה שעות רבות לארגון הארכיון, למציאת סיוע באנגליה ולתרגום חלק ניכר מגלילי סרטים 143-145. עבודתה הנגישה את הארכיונים ומאפשרת מחקר מעמיק בנושא רכוש תרבותי גנוב.

גלילי סרטים אלה חשובים ביותר למי שיש לו תביעות בנוגע לרכוש גנוב, ויצירות אומנות בפרט. הם מתארים את הביזה של אוספי אומנות יהודיים, הכוללים יצירות של רמברנדט, רנואר ואומנים מפורסמים אחרים, אשר מניחים כי רובם נמצאים כיום במוזיאון הונגרי ובאוספים פרטיים. גליל מיקרופילם C144 מכיל תיעוד מפורט של אוסף הרצוג, אחד מאוספי האומנות הגדולים והמשמעותיים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה. האוסף של בארון מור ליפוט הרצוג כולל יצירות מופת של אומנים כגון אל גרקו, פרנסיסקו דה זורברן ולוקאס קראנאך האב. בתקופת השואה, ממשלת הונגריה בשיתוף עם המשטר הנאצי, בזזה יצירות אומנות אלה, רבות מהן עדיין נמצאות במוזיאונים הונגריים. יורשיו של בארון הרצוג עשו מאמצים משפטיים להשיב את היצירות.

אינדקס הארכיון המבוסס על מילות מפתח לחיפוש מאפשר למשתמשים לנווט בין אלפי פריטים גנובים, לפי שמות הקורבנות, מתי נלקחו, היכן ומתי התרחשו הגנבות ומי קיבל את האומנות שנבזזה. בין החומרים ניתן למצוא רשומות המתארות את גורלם הטרגי של אספנים יהודיים ומורשתם התרבותית. לדוגמה, יוז'ף פצ'י, צלם ואספן יהודי הונגרי נודע, איבד את אוסף האומנות שלו בקיץ 1944 לדנש  צ'אנקי, נציב ממשלתי שהופקד על החרמת אומנות בבעלות יהודית. לוח תבליט מברונזה שיצרה גיולה מורני מנציח את פצ'י ומוזכר בגליל סרט D145.

בגליל סרט 143, פריים 592, מופיע הציור של סנדור נילאסי Sándor Nyilassy: Vasárnap délután (יום ראשון אחר הצהריים), ציור שמן על קנבס בבעלות ארתור רייזנר (1878-1955), איש עסקים הונגרי ובעלי מפעל שהתגורר בגיוליה שבדרום הונגריה. רייזנר ניהל מפעל גפרורים בבעלות משפחתית עד שנת 1939. ציור בשם זה בגודל דומה נמכר מספר פעמים, כאשר מכירה אחת תועדה על ידי בית מכירות פומביות בדצמבר 2005. נדרש מחקר מוצאות נוסף כדי לאמת את הקשר לרוב הפריטים הנזכרים בארכיון וכדי לאשר את היסטוריית הבעלות שלהם.

ארכיון גדול זה משמש מקור עיקרי המתעד את הדרך שבה יהודים זוהו והודרו מהחברה ההונגרית, ממקומות עבודה ומבתי ספר וכן מפרט את הביזה הנפוצה של רכוש ונכסים יהודיים. בעידן שבו הולכים וגוברים ההכחשה, הסילוף והבורות בנוגע לשואה, התיעוד והעדויות בארכיון זה הם תגובה רבת עוצמה למי שמסלף את גורלם של יהודי הונגריה ורכושם במהלך השואה.

הונגריה תמכה בעקרונות ועידת וושינגטון משנת 1998 בנושא השבת יצירות אומנות שנבזזו על ידי הנאצים ובהצהרת טרזין משנת 2009, אך עדיין לא סיפקה מידע גלוי לגבי מוצאם של אוספי האומנות שלה ונכסי תרבות אחרים. הנחיות ושיטות עבודה מיטביות להשבת רכוש ופיצוי על נכסי דלא ניידי  שגובשו על ידי הנהגת הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) ומחלקת המדינה האמריקאית, רושמות התקדמות משמעותית נוספת בטיפול באומנות ונכסי תרבות שנבזזו ומקדמות השבת רכוש מתקופת השואה. ההנחיות שנחשפו ב-5 במארס 2024 בנאום בווידאו של מזכיר המדינה דאז, אנתוני בלינקן, באירוע משותף עם איל"ר במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, מרחיבות את עקרונות ועידת וושינגטון משנת 1998. הן מציעות הנחיות ברורות יותר ליישוב תביעות ומספקות לקחים שנלמדו בטיפול בהשבת רכוש תרבותי.

נכון להיום, 30 מדינות תמכו בהנחיות אלה, אך תמיכתה של הונגריה טרם התקבלה. חיוני להמשיך בשיתוף פעולה לטיפול בסוגיות בלתי פתורות בנושא אומנות שנבזזה ומורשת תרבותית.

"להונגריה יש כיום הזדמנות לנקוט פעולה משמעותית על ידי תמיכה בהנחיות ושיטות העבודה ולהשיב רכוש בעל משמעות אישית והיסטורית עמוקה למשפחות רבות", מוסיף טיילור.

מיזם השבת אומנות ונכסי תרבות של ועידת התביעות-איל"ר, הפועל באופן עולמי להשבת חפצי אומנות בבעלות יהודית, פריטי יודאיקה ונכסי תרבות שאבדו בתקופת השואה, הקצה כספים להמרת הסרטים לפורמט דיגיטלי ולתרגומם. המימון לפרויקט נעשה בחסות הקרן”Remembrance, Responsibility and Future” (“EVZ”) ונתמך על ידי משרד האוצר הפדרלי הגרמני (“BMF”).

לצפייה באתר המיקרופילם ההונגרי, בקרו ב- https://hfilms.holocaustcenter.org/

לפרטים נוספים על ההיסטוריה של הסרטים, עבודתו של פרופ' רנדולף ברהם ורכוש שנבזז ותועד לחצו כאן.