הוגש על ידי: יצחק איגנצי פינסטר

"מדובר בצדק יותר מאשר בכסף"

שמי  יצחק איגנצי פינסטר, אני בן 71 מתגורר בישראל ,יליד העיר קראקוב בפולין, בעל אזרחות ישראלית/פולנית. התדיינתי במשך כ20 שנים עם משרד הכלכלה בממשלת פולין ועם כל הערכאות של בתי המשפט  להחזרת רכוש משפחתי בעיר קראקוב בפולין שהולאם שלא כחוק  !

משפחתה של אימי – גוסטבה לבית טורן  היו תעשיינים ואנשים אמידים ובעלי נכסים בקראקוב. למשפחה היו שני מפעלים  BRACIA THORN שפעלו מתוך שני בניינים שהיו בבעלות פרטית -ולא שייכים כלל למפעלים ורק היו ממוקמים ליד המפעלים –  ברחוב קרשיצייגו 18-20 פודגוז"ה בקראקוב.

דוד של אימי מיצ'יסלב קפליצקי (נולד בשם מאוריציו קפלנר)  היה ראש עיריית קראקוב משנת 1933 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה 1939. אבי היה יהודי פטריוט פולני , שירת בצבא פולין נפצע בתחילת המלחמה והתגייס שוב בשנת 1943 כשהקימו את הדיוויזיה הפולנית ה1 והיה לקצין שריון ושליש של מפקד גייסות השריון של צבא פולין, כשקומוניסטים התחזקו לאחר המלחמה, נאלץ להתפטר מהצבא כי המצב היה בלתי נסבל.

משפחתי טורן היהודית נמנית על אלה שרכושם הולאם ע"י הנאצים (אריזציה) ובמהלך מלחמת העולם השנייה ייצרו במפעל אבזמים ורוכסנים לצבא הגרמני. לאחר המלחמה מדינת פולין תחת שלטון  הקומוניסטים הלאימה את המפעלים כנכסי אויב והם הושבו למשפחה שחלקה שרד את השואה וחזר לקראקוב אחרי המלחמה.

בשנת 1947 הולאמו המפעלים בשנית באופן בלתי חוקי.

סבי איזק טורן ודודו דויד טורן ורעייתו  נספו בשואה.

כשנסתיימה המלחמה, קומץ ממשפחת טורן  שהצליחו לשרוד את מלחמת העולם השנייה חזרו מהתופת וגילו שרכושם הפרטי הולאם כנכסי אויב .

עד שנת 1951 עת עזבו משפחתי את פולין, נעשו ניסיונות אין ספור מצידם להחזיר לעצמם את בתי החרושת, פנייה לרשויות לא עזרה ,ובדרך כלל רק יצרה איבה ופחד. הם היו מיעוט מדוכא של קורבנות השואה שהפכו גם לקורבנות של המשטר הקומוניסטי ,וכשביקשו להשיב לעצמם את הרכוש ותקלו בביורוקרטיה שהייתה אטומה, מרושעת ומסוכנת ותוך חשש לפגיעה בחייהם. באותה תקופה

המפעל עבר לפני שנים רבות למקום אחר יחד עם המכונות והציוד ובשנת 2003 הופרט ועבר לידיים פרטיות של פולנים אשר נהנים משוד זה עד היום. אך זה לא מפריע לממשלה פולין ולעיריית קראקוב להחזיק את שני הבניינים להשכיר אותם ולגרוף הון על חשבון קורבנות השואה ויורשיהם בניגוד לכל דין וצדק.

בשנת 2000 הגשתי תביעה למשרד הכלכלה הפולני להשבת הרכוש תוך הצגת מסמכים והערכת שמאי שהראו פגמים בעצם ההלאמה. לבסוף אחרי כ 9 שנים של מאבק מתיש ,משרד הכלכלה נתן ההחלטה שלילית.

ניצולים שהצליחו לשרוד את מלחמת העולם השנייה גילו שרכושם נלקח מהם, בין השאר ע"י הממשלה הפולנית עצמה. אסור לצפות  מאותם אנשים להמשיך ולחכות. מדובר בצדק יותר מאשר בכסף.