פעילות איל"ר בצ'כיה
צ'כיה השיבה נכסים קהילתיים יהודיים, ומתקיים בה הליך מוגבל להגשת תביעות הנוגעות לנכסים פרטיים.
נכסים קהילתיים
כמה צווים ממשלתיים בשנות ה-90 הביאו להשבתם של נכסים מוחרמים מסוימים אשר נמצאו בבעלות המדינה לידי קהילות יהודיות שונות. נוסף על כך, בשנת 1998 אספה ועדה ממשלתית – ועדת העבודה המעורבת לטיפול בתיקון עוולות מסוימות הקשורות לנכסים, אשר נגרמו לקורבנות השואה – בראשותו של סגן ראש הממשלה, פאבל ריצ'צקי ("ועדת ריצ'צקי") – "עובדות ומסמכים [על אודות] נכסים יהודיים אשר הוחרמו על ידי גופי הכיבוש הגרמנים". המלצותיה של ועדת ריצ'צקי הובילו – בין שאר המסקנות – לחקיקת חוק מס' 212, בדבר תיקון כמה מן העוולות הקשורות לנכסים, אשר נגרמו עקב השואה (2000). על פי חוק זה הציגה הפדרציה של הקהילות היהודיות בפני הממשלה רשימה של נכסים קהילתיים אשר נמצאו בעבר בבעלות יהודית. הנכסים על פי מודל זה הושבו לבעליהם בהתאם להחלטת הממשלה. כיום קיימים עדיין שלושה נכסים עיקריים אשר לא הושבו עדיין לבעליהם: שניים בעיר ברנו (מגרשי הטניס של המשטרה ובית ברחוב קוליסטה), ואחד בטרוטנוב (בניין אשר היה שייך בעבר לארגון בני ברית). חוסר הנכונות לפתור סוגיות אלה הביא לפתיחתם של הליכים משפטיים.
עם זאת, אין בחוק מס' 212/2000, או בכל חוק אחר בדבר השבת נכסים אשר אומץ קודם לכן, כדי להסמיך את הממשלה לכפות על רשויות מקומיות
בית הכנסת הישן בפראג
לקיים את המדיניות הלאומית, ולהשיב נכסים קהילתיים שהוחרמו לבעליהם הקודמים. עובדה זו הוכחה כמכשול עיקרי בפני השבתם של נכסים קהילתיים רבים (לדוגמה, בית הכנסת קולין).
נכסים פרטיים
החוק הצ'כי הראשון בדבר השבת נכסים, אשר נחקק לאחר המלחמה וחל על נכסים פרטיים, נחקק ב-1991 (חוק מס' 229), תוקן ב-1994 (חוק מס' 116) וכלל אדמות חקלאיות ויצירות אמנות אשר הוחרמו בשנים 1938–1945 ו- 1948–1989. תחילה כלל החוק דרישה לאזרחות צ'כית ולתושבות קבועה במדינה, אולם הגבלות אלה בוטלו ב-1994. במקרים שבהם לא התאפשרה השבתם של הנכסים עצמם, הוצע פיצוי כספי.
על פי המלצתה של פדרציית הקהילות היהודיות והממשלה ב-2001, הוקמה קרן המענקים לניצולי השואה ("הקרן") לצורך "גיוס כספים והעברת כספי הקרן מקרנות אלה, לצורך תיקון עוולות מסוימות הקשורות לנכסים", אשר התרחשו במהלך הכיבוש הנאצי.
הממשלה הקציבה לקרן 300 מיליון קרונות צ'כיות (כ-10 מיליון דולר) מקרן הנכסים הלאומיים שלה (אשר הוקמה לצורך תמיכה בתביעות להשבת רכוש),
בית הכנסת הספרדי בפראג
במטרה לתקן כמה מן העוולות הקשורות לנכסים, אשר נגרמו לקורבנות השואה: (i) שליש מכספי הקרן שימשו לצורך תשלום פיצוי "סמלי" ל"יחידים אשר זכות הבעלות שלהם על… נכס… נשללה מהם עקב רדיפה על רקע גזעי ב- 29 בספטמבר, 1938 עד 8 במאי, 1945" ו-(ii) שני שלישים מכספי הקרן הוקדשו לשירותים סוציאליים ולשירותי בריאות וסיעוד עבור ניצולי שואה קשישים מקומיים, וכן לצורך אחזקתם של נכסים קהילתיים יהודיים, כגון שיפוץ אתרים דתיים ותחזוקת בתי עלמין.