פעילות איל"ר בליטאLithuania

ליטא יישמה תכניות להשבת רכוש ותשלום פיצויים עבור נכסים פרטיים מוחרמים, וכן עבור נכסים קהילתיים מסוימים שהוחרמו. כ-220,000 יהודים חיו בליטא לפני המלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה השמידו הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים למעלה מ- 90% מן הקהילה היהודית.

נכסים קהילתיים

החוק בדבר הנוהל להשבת זכויות הבעלות של אגודות דתיות על נכסי דלא ניידי קיימים (1995) העניק לקבוצות דתיות ארכה של שנה אחת להגשת תביעות על

בית העלמין היהודי בלייזובה

בית העלמין היהודי בלייזובה

נכסים דתיים, ברובם בתי תפילה, אשר הוחרמו לאחר יולי 1940. על פי החוק, השיבה הממשלה לידי הקהילה היהודית הקטנה כמה מבנים – לרבות שלושה בווילנה וחמישה בקובנה.

כדי לתת מענה למגבלות אשר נכללו בחוק משנת 1995 – אשר חל בעיקר על בתי תפילה ונכסים הקשורים אליהם – ביוני 2011

בית הכנסת בווילנה

בית הכנסת בווילנה

חוקק הפרלמנט של ליטא את החוק לפיצוי על בסיס רצון טוב בגין נכסי דלא ניידי של קהילות דתיות יהודיות. במסגרת החקיקה משנת 2011 אושר תשלום של 128 מיליון ליטאס (כ-53 מיליון דולר) לאורך תקופה של 10 שנים, החל משנת 2013. סכום זה נקבע על בסיס הערך, אשר לטענת הממשלה עמד על 30% מערכם הרשמי של 152 נכסים, לגביהם קבעה כי יש להשיבם לבעליהם. החוק קבע תשלום פיצויים חד-פעמי בסך 3 מיליון ליטאס (1.25 מיליון דולר) ליחידים בשנת 2012. הממשלה מינתה את קרן הרצון הטוב אשר הוקמה במשותף על ידי הקהילה היהודית בליטא ואיל"ר, כגוף אשר יקבל את כספי הפיצויים ויחלק אותם.

נכסים פרטיים

איל"ר פגישה עם Bekešius Mantvydas שר החוץ וסגן הליטאי בניו יורק , 25 בפברואר 2016

איל"ר פגישה עם Bekešius Mantvydas שר החוץ וסגן הליטאי בניו יורק , 25 בפברואר 2016

רוב יהודי ליטא שנמלטו מהמדינה  בזמן השואה או בעקבותיה לא יכלו  לקבל לידיהם את רכושם הגזול.  החוק הקובע את התהליכים והתנאים להשבת זכויות הבעלות על נכס קיים (1991) שתוקן ב1997 (ומספר פעמים לאחר מכן), איפשר לבעלי הרכוש הגזול  ויורשיהם לתבוע את השבת רכושם . עם זאת, בניגוד לחקיקה באסטוניה ובלטביה, חוקי השבת הרכוש בליטא  חלו רק על אזרחי המדינה , ובכך נמנע למעשה  מרוב בעלי הרכוש המתגוררים מחוץ לליטא לתבוע ולקבל  בחזרה את רכושם.

שינוי החוק בשנים האחרונות הביא לכך שרבים מאלה שלא היו זכאים  להשבת רכושם שנתפס – בשל מגבלת האזרחות, זכאים עתה להחזיר לעצמם  את אזרחותם הליטאית וזאת  בעקבות שינויים בחוק האזרחות שהיה תקף עד שנת 2011.  על פי חוקי האזרחות שהיו בתוקף עד 2011, יהודים ישראלים מליטא לא היו זכאים לאזרחות משום שהם "חזרו" למולדתם האתנית(ישראל) . בית המשפט החוקתי קבע בשנת 2006 – לאחר פקיעת תוקף החוק להשבת רכוש אשר פג בתאריך 31 בדצמבר 2001- ששלילת האזרחות על בסיס חזרה למולדת האתנית היא בלתי חוקית. ומכאן ואילך חוק האזרחות המתוקן נכנס לתוקף בשנת 2011 ומשקף את פסקי הדין הללו. על אף השינויים שחלו בחוק האזרחות, ליטא לא פתחה מחדש את תקופת ההרשמה לאנשים שלא נכללו בהגשת תביעות על בסיס אזרחות. ובכך מנעה למעשה עד כה מישראלים רבים לתבוע את רכושם.

נכסים ללא יורשים

בליטא לא קיים כל חוק להשבתם של נכסים פרטיים יהודיים אשר אין להם יורשים.

הקרן למורשת יהדות ליטא וקרן הרצון הטוב

למידע נוסף על אודות הקרן למורשת יהדות ליטא וקרן הרצון הטוב, הקישו כאן.