פעילות איל"ר בהונגריהHungary

 

נראה כי בכל הנוגע לקהילה היהודית, הליך השבת הנכסים הקהילתיים בהונגריה הושלם, אף כי הליך הגשת התביעות עבור נכסים פרטיים, שבמסגרתו משולמים עדיין פיצויים לתביעות מוצדקות, סובל מכמה בעיות. כ-800,000 יהודים התגוררו בהונגריה לפני השואה, ואילו כיום מתגוררים בה כ-100,000 יהודים.

נכסים קהילתיים

במקור נקבע בחוק XXXII בדבר הסדרת הבעלות על נכסי דלא ניידי אשר נמצאו בעבר בבעלות הכנסיות (1991), כי ארגונים דתיים יוכלו לתבוע ולעשות שימוש (אולם בלי להחזיק בבעלות) בנכסים דתיים אשר נגזלו מבעליהם לאחר ינואר 1946, ואשר השימוש בהם נדרש על מנת לתת מענה לצרכים דתיים. תיקון אשר התקבל ב-1997 העניק לקבוצות דתיות אפשרות להגיש בקשה לקצבה במימון ממשלתי, המייצגת כביכול את ערכו הכספי של הנכס הקהילתי שלהן אשר לא הושב לידיהן. נוסף על קבלת זכות השימוש בכמה מבנים על פי החוק משנת 1991 ועל פי התיקון משנת 1997, חתמה הפדרציה של יהודי הונגריה (MAZSIHISZ), שהיא ארגון הגג של הארגונים היהודיים ושל הקהילות היהודיות בהונגריה, על הסכם עם ממשלת הונגריה, במסגרתו ויתרה על זכותה על נכסים קהילתיים נותרים כלשהם, אשר היו בעבר בבעלות יהודית, בתמורה לקצבה במסגרת איגרת חוב ממשלתית. קיימים נכסים נוספים אשר נמצאו בעבר בבעלות יהודית, אשר לגביהם תיתכן הגשתן של תביעות, אולם MAZSIHISZ ציינה כי מבחינתה הליך השבת הנכסים הושלם.

בית הכנסת הספרדי בבודפשט

בית הכנסת הספרדי בבודפשט

נכסים פרטיים

כמה חוקים עוסקים בהשבתם של נכסים פרטיים אשר הוחרמו במהלך מלחמת העולם השנייה ו/או הולאמו לאחר מכן על ידי המשטר הקומוניסטי. ההליך להגשת תביעות בגין נכסים פרטיים שהוחרמו, אשר התקיים בשנות ה-90, הקשה על תובעים פוטנציאלים רבים, בין היתר בגלל הסיבות הבאות:

  • אי השבת זכות הקניין;
  • הזכאות לפיצוי הוענקה אך ורק לאנשים אשר היו אזרחי הונגריה במועד החלת החוק הרלוונטי או במועד החרמת הרכוש, או לאנשים אשר לא היו אזרחים, אך היו תושבי קבע בהונגריה בדצמבר 1990;
  • הפיצוי ניתן בהיקף מוגבל ביותר, המשקף שיעור קטן בלבד מערכו של הנכס בשוק, וכן תקרת תשלום צנועה;
  • הגדרה צרה של המונח יורש;
  • חוקי הגנת נתונים וגישה מוגבלת לארכיונים הקשו את השגתם של מסמכים הקשורים לבעלות על נכסים;
  • פרסום מוגבל ברחבי העולם; ו-
  • טיפול איטי בתביעות ועיכובים ארוכים בתשלום הפיצויים.

נכסים ללא יורשים

ב-1993 הנחה בית המשפט לחוקה בהונגריה את ממשלת הונגריה ליישם את אמנת פריז משנת 1947, אשר דרשה את השבתם של נכסים יהודיים ללא יורשים (ועל כן לא נתבעו) לידי הקהילה היהודית לשם רווחתם ושיקומם של ניצולי השואה והקהילה. משא ומתן אשר התקיים לאחר מכן בין MAZSIHISZ, איל"ר וממשלת הונגריה הובילו להקמתה של קרן בשם המענק הציבורי למען המורשת היהודית של הונגריה (MAZSOK) הממשלה העבירה את הנכסים הבאים לידי MAZSOK: (i) איגרת חוב בסך 4 מיליארד פורינט הונגרי (15–20 מיליון דולר) המשמשת לתשלום תוספות חודשיות צנועות לניצולי שואה (המונים כיום 6,700 איש); ו-(ii) כמה נכסים וציורים שימשו לצורך יצירת הכנסה עבור מוסדות יהודיים מקומיים.

נוסף על כך, אישרה הממשלה בנובמבר 2007 את הקמתה של ועדה משותפת מיוחדת, המורכבת מפקידי ממשלה וכן מנציגים יהודיים מהונגריה ומן העולם,

בית הכנסת בקשקמט

בית הכנסת בקשקמט

על מנת לטפל בסוגיות נותרות של השבת רכוש, לרבות נכסים יהודיים ללא יורשים, יצירות אמנות שנבזזו, ביטוח, חשבונות בנק ואינטרסים עסקיים אחרים. כתוצאה מן המו"מ עם איל"ר ולבקשתה, הסכימה הממשלה, לאור גילם המתקדם וצרכיהם הדחופים של ניצולי השואה בהונגריה, לשלם מקדמה בסך 21 מיליון דולר (לאורך תקופה של חמש שנים) בגין נכסים ללא יורשים, הממתינים עדיין לעריכת רשימת מצאי והערכת שוויים. ממשלת הונגריה השלימה את העברתם של הכספים ב-2013. לפי הסכם בין MAZSOK לוועידת התביעות, חולק שליש מן הכספים לניצולים המתגוררים בהונגריה, בעוד ששני שליש חולקו על ידי ועידת התביעות לטובתם של צאצאים של ניצולי שואה מהונגריה המתגוררים מחוץ למדינה. הממשלה מממנת מחקר בנוגע לנכסים ללא יורשים.